יעדים וצורת עבודה

מוריה – חברה לפיתוח ירושלים בע"מ, הוקמה בשנת 1987 על ידי עיריית ירושלים במטרה לבצע עבור העירייה, הממשלה, מינהל מקרקעי ישראל, הרשות לפיתוח ירושלים וגופים ציבוריים אחרים עבודות בתחום פיתוח התשתיות בבירת ישראל.

הקמת החברה, בבעלות מלאה של עיריית ירושלים, מאפשרת ביצוע מהיר של פרויקטים מורכבים. מועצת המנהלים של מוריה מתמנה על ידי מועצת עיריית ירושלים. ראש העיר, אורי לופוליאנסקי, מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של החברה. במוריה פועלות ועדות משנה של מועצת המנהלים: ועדת הנהלה, ועדה למסירת עבודות, ועדת כספים, ועדת השקעות, ועדת מאזן וועדת ביקורת.
בראש החברה עומדת האסיפה הכללית בראשות ראש העיר.

מנכ"ל החברה הינו אינ' רובי רון. החברה נחלקת למעשה לשני אורגני ניהול הכפופים ישירות למנכ"ל החברה – צד ההנדסה, תכנון וביצוע בראשות אינג' רובי רון, וצד הכספים והפיתוח העסקי, חשבות, שיווק, ביטוח וייזום בראשות דובי ברטוב.
 
החברה פועלת כגוף מטה, מנהל ומפקח, בכוח אדם מצומצם, ושוכרת שירותי ניהול, פיקוח, קבלנות ויעוץ.

מאז הקמתה ביצעה החברה עבודות בהיקף של למעלה מחמישה מיליארד ₪, והטביעה את חותמה במישרין על פיתוחה של ירושלים ובהתאם על מערכות כלכליות נלוות. החברה מבצעת את כבישי הטבעת מסביב לירושלים, כבישי גישה חדשים לעיר ואת כבישי האורך והרוחב. כמו כן מבצעת החברה את עבודות הסקטור הציבורי בפרויקט "הסעת המונים" (הרכבת הקלה) שהוא הפרויקט המשמעותי ביותר בירושלים בתחום התחבורה כיום.
במקביל מקדמת החברה פרויקטים עסקיים-כלכליים כפיתוח תשתיות בשכונות חדשות ובמתחמים חדשים ברחבי העיר, פיתוח תשתיות באזורי תעשיה, בינוי מבני ציבור במגוון תחומים וכן פרויקטים כלכליים נוספים.

מוריה היא החברה העירונית הגדולה ביותר בישראל מבחינת נפחי הביצוע וההשקעות אותם היא מבצעת בתשתיות.


יעדים וצורת עבודה

משרד התחבורה והעירייה השקיעו בעשור האחרון יותר מ-5 מיליארד שקלים בפרוייקטים תחבורתיים, וזאת כמדיניות מוצהרת בשל הנחיתות שהייתה קיימת בהשקעה בתשתיות תחבורה בירושלים בית ישראל, ולמען  חיזוקה וביצורה של עיר הבירה.

תכנית אב לתחבורה, משרד התחבורה ועירית ירושלים הכינו תכנית למטרופולין ירושלים, מבוססת על כבישי הגישה לעיר, כביש טבעת כבישי אורך וכבישי רוחב.

הכניסות לירושלים

  • מצפון - הכניסה הראשית לירושלים  היא  מכביש מס' 45 (מכיוון דרך בית חורון) וכניסה נוספת מצפון
    היא מכוון רמאללה – דרך רמאללה.
  • ממערב - כביש ארצי מס' 1 שיכלול נתיב מיוחד לתחבורה ציבורית (טרם הוחלט אם  נתיב זה יהיה  נתיב אגרה לרכב פרטי בשעות העומס או בגדר נת"צ). בצומת מוצא יתחברו לכביש מס' 1 כביש  מס' 9 שיגיע לצפון ירושלים וכביש מס' 16 שיוביל למערב העיר ולדרומה והכביש המערבי של הטבעת.
  • מדרום - תהיה כניסה לירושלים מכביש מס' 39 (מכיוון בית שמש) ומכביש המנהרות (מכיוון חברון וגוש עציון), כביש 60
  • ממזרח -  כביש הר הצופים וכביש מס' 45 (מכיוון יריחו).

 את העיר יקיפו כבישי טבעת: כביש הטבעת המזרחית וכביש הטבעת המערבית. כבישים אלו ישלימו יחד עם כביש מס' 9 וכביש הרכבת טבעת רציפה של כבישים מסביב לירושלים.


מערכת הכבישים העורקיים המתוכננים והמבוצעים בירושלים מהווים את אחד המרכיבים החשובים בתכנית האב לתחבורה בירושלים. מטרת היסוד בתכנון התחבורה בירושלים רבתי היא ליצור מערכת תחבורה מודרנית ויעילה, הן לתחבורה פרטית והן לתחבורה ציבורית, וזאת כדי לספק את הדרישה התחבורתית לעיר הבירה. יודגש כי ההתפתחות הכלכלית שחלה בירושלים ופיתוח אזורי תעשייה חדשים, מבוססים על רמת נגישות אל מוקדי התעסוקה ואזורי התעשייה. ריבוי הפקקים והצפיפות מסכנים יעד כלכלי זה. 
הוכח בכל העולם וגם בארץ, כי ההשקעה בתשתית התחבורתית מהווה מנוף לפיתוח כלכלי.


המערכת העורקית מתוכננת להשיג את היעדים הבאים:

  • הגדלת התפוקה ע"י הקטנת הפקקים.
  • קידומם של  יעדי הפיתוח העירוני ע"י הגדלת הנגישות למוקדי פעילות (בכל התחומים).
  • העלאת איכות החיים של תושבי העיר ע"י קיצור זמני ההמתנה, הקטנת עיכובים ושיפור  מהירות התחבורה הציבורית.
  • הקטנת מטרדי איכות סביבה, ע"י הסטת תנועה לכבישים עוקפים ועורקיים.

הפרוייקטים התחבורתיים בירושלים מבוצעים עפ"י תוכנית רב-שנתית שהוכנה ע"י משרדי האוצר והתחבורה ועיריית ירושלים. תוכנית זו משולבת עם תכנית הכבישים הבינעירוניים הנמצאים באחריות מע"צ. החלק הארי של מימון הפרוייקטים התחבורתיים (כבישים עורקיים) מבוצע ע"י משרד התחבורה (70% ) ועיריית ירושלים (30%).

ממשלת ישראל בישיבתה מיום 21.6.98 החליטה לשמור על רמת ההשקעה בכבישים עורקיים בירושלים בשנים הבאות, ולתת קדימות לפיתוח הכבישים  העורקיים בבירת ישראל.

במקביל לפיתוח הכבישים העורקיים, הפרוייקט התחבורתי החשוב ביותר המבוצע בשנים אלו ע"י מוריה הוא מערכת הסעת המונים (פרוייקט הרכבת הקלה) ופיתוח מסלולי תנועה לתחבורה ציבורית (מת"צים).
בפרוייקט זה משתנה יחס המימון ל – 95% משרד התחבורה ו- 5% עירית ירושלים, למעט גשר הכניסה לעיר, שם המימון הוא 85% משרד התחבורה ו-15% עירית ירושלים.